ג'מעית לג'נת אלמעארף אלח'ריה אלמחלייה - בית חנינה אגודה לחינוך לטובת כפר בית חנינה ע"ר מס' 6-118-036 ואח' נ' נאדי בית חנינה אלמוקדסי ואח'

פסק דין

לפני תביעה לסילוק ידם של הנתבעים ממקרקעין וממבנה הבנוי עליהם, המשמש כמועדון של הנתבעים, אליו נטען שהם פלשו.

מדובר במבנה על חלקה 191 בגוש 30610 בבית חנינה בירושלים.

ההליכים בתיק

התביעה הוגשה במקור נגד המועדון ונגד הנתבעים 2–4, אשר לפי כתב התביעה הם מפעילי המועדון.

ביום 18.2.09 ניתן פסק דין נגד הנתבעים 1 ו- 2 אשר קיבלו את כתב התביעה ולא הגישו כתבי הגנה. על פי בקשת התובעת, התביעה נגד הנתבעים 3 ו- 4 נמחקה.

על פי פסק הדין על הנתבעים 1 ו- 2 לפנות את המקום.

בקשה לביטול פסק הדין נדחתה על ידי הרשם פוני ביום 22.4.10.

על ההחלטה שלא לבטל את פסק הדין הוגש ערעור (בש"א 4358/09). הערעור התקבל ופסק הדין בוטל.

לאחר שבוטל פסק הדין, ובעקבות רשות שקיבלה, צירפה התובעת את חברי המועדון כנתבעים והמציאה להם את התביעה על פי תקנה 29(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד–1984.

נערך ביקור במקום בנוכחות ב"כ הצדדים ובית המשפט.

טענות התובעת

התובעת היא עמותה הרשומה בישראל שמספרה 58-036-118-6. לטענת התובעת, קודם לרישומה כעמותה ישראלית, היא פעלה בבית חנינא בעת שלטון ירדן בירושלים כאגודה על פי הדין הירדני.

עוד לטענת התובעת היא הבעלים של המקרקעין הרשומים על שם "ג'מעת אלמעארף אלחיריה לקרית בית חנינא" בלוח הזכויות בלשכת הסדר המקרקעין בירושלים הידועים כחלקה מס' 191 בגוש 30610 הנמצאים באזור הידוע בשם "אלכליה" בבית חנינא בירושלים עליו בנויים בנין בית ספר, בנין של אוניברסיטה, מגרשי ספורט, משטח מרוצף, מסגד, ולידו מבנה עם סככה אליו פלשו הנתבעים.

הנתבעים נדרשו לסלק ידם ממבנה המועדון ומהמקרקעין ומכל שטחה של החלקה, אולם לא נענו לדרישות אלה.

הנתבעים משתמשים במבנה המועדון ובמקרקעין ללא רשות התובעת, שלא כדין.

טענות הנתבעים

לטענת הנתבעים, דין התביעה להידחות מהטעמים הבאים:

הנתבעת 1 איננה אישיות משפטית ולכן אין לה זכות עמידה וכל מי שמטעמה ו/או עובדיה אינם יכולים להיתבע.

המקרקעין אינם מוסדרים, מסוג מירי, המוחזקים על ידי הנתבעים ברציפות מאז שנות הששים ועל כן חל על המקרקעין סעיף 162(א) לחוק המקרקעין, התשכ"ט–1969 הקובע כי בכל הנוגע למקרקעין בלתי מוסדרים יחולו דיני ההתיישנות של הדין הקודם. הדין הקודם הרלבנטי הינו סעיף 20 לחוק הקרקעות העותמאני, שלפיו מעת שמחזיק מחזיק במקרקעין בלתי מוסדרים למשך תקופה רצופה העולה על 15 שנים, בהחזקה לעומתית ומתריסה, הנוגדת את זכויות הבעלים הרשום, יוכר המחזיק כבעלי המקרקעין והתביעה כנגדו תתיישן.